חיי מהאמינים ברומא נהיו קשים יותר ויותר. אונסימוס עזר בכל דבר שחברי הקהילה היו זקוקים לו. אחד המשימות שלו היה לעזור לחפור מתחת לקברים מחוץ לעיר כדי שהמאמינים יוכלו להיפגש מבלי שיפגעו בהם. אונסימוס גם פגש את מרקוס שסיפר לו את סיפור חייו. בסופו הבין אונסימוס שאין לו ברירה, הוא חייב לחזור למקום בו טעה ולתקן את העוול שעשה.

לוקס הרופא לקח את אונסימוס לפגוש את פולוס. השניים דיברו שעות רבות והמלחמה הפנימית שליבו של אונסימוס הייתה קשה, אך סופו היה מתוק. שלום ושלווה עטפו את אונסימוס. עכשיו מה?

נשאו את אונסימוס הפצוע אל ביתם של עקילס ופריסקילה. לוקס הרופא בא לחבוש את פצעיו. הוא שמע לחשושים רבים ובסופו של דבר הבין שפולוס נמצא ברומא! אונסימוס התרגש והחליט שהוא חיים לדבר איתו!

מועד חתונת הקיסר נרון לפומפאה התקרב. ביום זה יהיו קרבות מיוחדים! ואכן, הקרבות היו קשים מתמיד. הקרב הסופי היה הקשה מכל, הקרב דרש מאונסימוס את כל כוחותיו הנפשיים. הוא שמע בסופו את קולות הקהל צועקים: חרב העץ, חרב העץ! ואז עקילס הופיע.

אונסימוס גילה את הצד השני של מטבע היופי הנוצץ של אתונה. עכשיו לא הייתה לו ברירה, הוא מצא עבודה בנמל. בעבודה פגש אונסימוס את נסטור. נסטור היה שונה משאר הגברים שעבד איתם. עד מהרה גילה אונסימוס מדוע. אונסימוס פחד, הוא הרגיש כי רגלים אלמותיות עוקבות אחריו. אונסימוס המשיך את מסע הבריחה שלו.

פילימון קיבל הודעה שפולוס שוב בדרך לאפסוס. ארכיפס התחנן בפני אביו שילכו לראות אותו כדי שפולוס יתפלל עבורו ורגלו תרפא. כל המשפחה נסעה ואונסימוס נשאר יחד עם גלאוקוס, מנהל משק הבית, לנהל את החווה בהעדרם. הם לא הסתדרו יחד. לשניהם היו מחשבות לא טובים…

נראה שפילימון השתגע! הוא לא רצה לקחת חלק בחגיגות לאלה דיאנה, הוא העדיף ללכת להקשיב לפולוס. באחד הערבים הלך פילימון לביתם של פריסקילה ועקילס לדבר עוד עם פולוס ולקח את אונסימוס איתו. אונסימוס היה עייף ורעב כי לא אכל ארוחת ערב, אך פריסקילה טיפלה בו ונתנה לו לישון. כשהתעורר ראה שמשהו השתנה בפילימון. הוא ידע מה זה, וזה הגעיל אותו.