“למען ישמחו יחדיו גם הזרע גם הקוצר.” יוחנן ד׳ 33

האדמה הייתה קשה. היה צריך להשקות אותה, להפוך אותה, לפורר אותה ולהוציא ממנה את האבנים כדי להכין אותה לזריעה. הילדים לקחו כל אחד את כלי הגינון שלו ויצאו לעבודה: אחד עדר במעדר, אחד ניכש עשבים, אחד סילק אבנים ואחד הפך את האדמה. המדריך עבד איתם והראה להם את הדרך הטובה ביותר לעבד את חלקת האדמה שבחצר האחורית של ביתו. באותו הזמן הוא דיבר איתם, צחק איתם ושוחח על כך שכל אחד מאיתנו הוא כמו האדמה הקשה הזו ואלוהים עובד איתנו כדי להכין אותנו לחיים בריאים וטובים עם האדון. כך במשך מספר שבועות עיבדו הילדים את האדמה, זרעו זרעים והשקו אותם ולאחר מכן השקו גם את הנבטים שצמחו וגדלו. במשך אותם שבועות וחודשים הילדים למדו על ההקבלה הנהדרת שיש בין גידול צמחים לחיים שלנו עם אלוהים.

הייתה זו דרך טבעית ללמוד על דבר ה’, דרך שהילדים נהנו ממנה מאוד. הם לא ישבו בחדר על כיסא או על שטיח, אלא למדו את דבר ה’ מתוך התנסות מעשית בשטח. בדרך כלל בשיעורי השבת אין לנו את הזמן הדרוש לקחת את העניינים באופן יותר רגוע, לצחוק ביחד, לפטפט, לדבר על נושאים הנוגעים לחיי הילדים בצורה מפורטת, אך לעומת זאת אם אנחנו מקיימים חוגים במשך השבוע בקהילה זה בהחלט הזמן המתאים לעשות זאת. הזמן של חוג הילדים נזיל וגמיש יותר וכן גם אופי הפעילות.

שאלתי כמה ממארגני החוגים בקהילה מדוע הם החליטו לקיים אותם הרי זו בהחלט השקעה רבה של זמן וכוח. יכולתי לראות את הנחישות בעיניהם, את התשוקה לעבודה עם הילדים ולשמוע את ההתלהבות בקולם. הם הסבירו כי היה חשוב לכולם לתת לילדים התחברות משיחית. כאשר הילדים מגיעים לקהילה בשבת, הזמן לעיתים מרגיש לחוץ, ולפעמים ההורים דוחקים בהם ללכת הביתה מיד בסיום האספה ולא נשאר להם זמן לשחק ביחד ופשוט לבלות בכיף עם חבריהם. החוג מאפשר זאת. לדוגמא, בחוגי הילדים בקהילה בערד הדבר הראשון שהילדים עושים כשהם מגיעים לחוג הוא לאכול ביחד וסביב השולחן נוצרים קשרי חברות. בחוגי הקהילה בירושלים יש לילדים זמן לשחק יחד בתחילת החוג. החוגים בהחלט מאפשרים לילדים לבנות קשרי חברות בכיף ובנחת.

כשביקרתי בחוגים בקהילות השונות, שמתי לב שרבים מהמדריכים והעוזרים היו בני הנוער, והם בהחלט היו רוח חיה בחוגים אלו – מדריכים את הילדים ותורמים במקומות שהם יכלו: הקשבה לפסוקים, חלוקת כריכים, הדרכת הלל וכו’. בחוג הילדים ביד השמונה בני הנוער לקחו על עצמם את ההוראה של הילדים הקטנים יותר. בערד, העובדה שבני נוער רבים עזרו עם החוגים חיברה אותם יחד והם בעצמם החלו להפגש כקבוצת נוער. בני הנוער שהיו מעורבים בחוגים בקהילות, הרגישו שיש להם מקום בקהילה ובעבודת האדון והם לא רק מגיעים לאסיפות, אלא גם לשירות.

בחוג התנ”ך בחיפה, שמו לעצמם המדריכים מטרה שהילדים ילמדו פסוקים כחלק מהחוג. ישנם מדריכים שתפקידם העיקרי הוא להקשיב לכל ילד מצטט את הפסוקים שלמד ולעודד אותו להתמיד. כך כ-95 אחוזים מהילדים בחוג לומדים את הפסוקים בעל פה וכל זה נעשה בכיף והנאה. ובנוסף הם גם יודעים שבסוף הרבעון הם יקבלו פרס על עבודתם הקשה: יש שכר בצד העמל. הילדים יזכרו את הפסוקים האלה, הם יישארו איתם לשארית חייהם.

כל איש ומתנתו

כשחושבים על עבודה עם ילדים בקהילה חושבים בדרך כלל על הוראה, כלומר מורה מול כיתה. פולוס במכתבו הראשון אל הקורינתים אמר שלא כולם קיבלו את מתנת ההוראה. בקהילה ישנם אנשים עם מתנות שונות: לאחד מתנת האירוח, לשני מתנת נתינה, לשלישי מתנת ארגון, לרביעי מתנת עידוד וכן הלאה. חוג הילדים מספק דרך נהדרת לתת לכל אחד להשתמש במתנה שהעניק לו אלוהים. לדוגמא, בחוגי הקהילה בערד אוספים את הילדים מכמה נקודות בעיר והנהג הוא אדם שאינו מרגיש שהוא מסוגל ללמד את הילדים בקהילה אבל הוא כן יכול לנהוג, ובזמן שהוא עושה זאת הוא מדבר עם הילדים ויוצר איתם קשר. בחוג אחר ישנה אישה שאוהבת להכין אוכל, והיא זו שמכינה את הכריכים שהילדים אוכלים כשהם מגיעים לחוג. בחוגים בחיפה אחת האימהות מאוד ספורטיבית ויש לה המון אנרגיה, לכן היא מארגנת משחקים לילדים. וכן יש אנשים רבים הפועלים מאחורי הקלעים: הם אלה שמתקשרים למשפחות אם יש בכך צורך, או שומרים על ארגון וסדר וכו׳. כשכל אחד משתמש במתנתו הכל מתנהל כשורה וזמן החוג הופך למהנה עבור כולם – גם לילדים וגם למדריכים.

הזדמנות לספר על מאמינים ברחבי העולם

בחוג הילדים יש את הזמן לספר על עבודת אלוהים ברחבי העולם כיום, וזאת בעזרת סיפורים על שליחים ואנשים מאמינים בימינו. למשל, בחוג בחיפה הזמינו אדם מאחת הקהילות בעיר, והוא סיפר לילדים על חיי המאמינים בבית ג’אללה ברשות הפלסטינית. הילדים יכלו להתפלל עבור הילדים המאמינים שגרים שם וגם לאסוף עבורם מזון ובגדים ובכך לשרת ולאהוב אותם.

חוגי ילדים הם דבר חשוב בבניית הקהילה. בחוגים נרקמים קשרים בין ילדים לבין עצמם ובין הילדים והמדריכים, קשרים הנשמרים לאורך זמן. בחוגים יש זמן ללמד את הילדים לחיות את דבר ה’ בצורה מעשית. בחוגים הילדים יכולים לראות כיצד ה’ פועל סביבם וכיצד הם יכולים לקחת חלק פעיל בתוכניתו של אלוהים.

To Top ↑