עבודה עם נוער צעיר – אתגר וכלים

״וּזְכרֹ אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרתֶֹיךָ״

משלי י״ב 1

פעמים רבות ילדים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 10-13) ׳נופלים בין הכיסאות׳ בכיתות השבת בקהילה – הם גדולים מדי כדי להשתתף בשיעורי הילדים (והם כמובן ידאגו להזכיר לכם זאת…), אך קטנים מדי כדי להצטרף לקבוצת הנוער (הם בכל זאת עדיין ילדים).

פיזית

הם נמצאים בתהליך מואץ של גדילה שמתרחשת מוקדם יותר אצל בנות ומאוחר יותר אצל בנים. הקול של הבנים משתנה, החזה של הבנות מתחיל להתפתח, ההורמונים משתנים ואיתם גם מצבי הרוח.

חברתית

החברים ייחשבו כחשובים להם יותר מהוריהם, ולכן הם עלולים לשתף את חבריהם בחוויות וברעיונות שבהם אינם משתפים את ההורים. הם מנסים לבחון היכן הם עומדים בחברה. הם רוצים חופש ועצמאות.

רגשית

הרגשות שלהם אינם יציבים. יום אחד הם מלאי ביטחון ולמחרת הם מדוכאים וחסרי ביטחון עצמי. הם אינם מבינים מה קורה להם בגוף ולא יודעים כיצד להתייחס לכל השינויים. הם מגיבים בצורה מסוימת ואז פתאום מאוד מתביישים ולא מוכנים לצאת מהחדר שלהם. וכמובן הם חושבים שהם יודעים הכול!

רוחנית

הם הגיעו לנקודה בחיים שהם כבר לא לוקחים את כל מה שנאמר להם כמובן מאליו, הם מתחילים לשאול שאלות בקשר למה שהם מאמינים בו ומה שמלמדים אותם. הם כבר מבינים דברים מופשטים, ולכן מבינים יותר לעומק את הנושאים של חטא, ישועה וחיים רוחניים. מתחילה לחלחל לתודעה שלהם העובדה שדבר ה’ מתייחס אליהם באופן אישי והוא מאוד רלוונטי לחיים שלהם. והם לוקחים יותר אחריות על מה שהם חושבים ומאמינים בו.

זהות

בגיל זה הילדים מתחילים באופן מודע להיפרד מהוריהם ולפתח זהות משלהם. הם כבר לא תמיד מסכימים עם בעלי הסמכות והם לא מתביישים לומר זאת – מבחינתם הכול פתוח לדיון.

כיצד נוכל לעזור לילדים בגיל זה? כיצד התפקיד שלנו כמורים משתנה בעבודה עם ילדים בגיל זה?

1. נעבור לתפקיד מנטור: לעיתים נעבור יותר לתפקיד של מדריך, של מנחה ומנטור עבור הילדים. הילדים האלה מתחילים תהליך שהוא מפחיד, שהם לא בדיוק יודעים כיצד להתמודד איתו. אם נסתכל על יאשיהו, המלך שקיבל את תפקידו בגיל צעיר, נוכל לקרוא בכתבי הקודש שהיה לו מלווה, מנטור, שעמד לצידו וסייע לו בקבלת ההחלטות. גם פולוס היה מנטור, אנו קוראים כיצד הוא תלמד וליווה את טימותיאוס בחייו – הוא עודד אותו, תמך בו, דחף אותו קדימה. זהו התפקיד שלנו – לעודד את הילדים, להיות להם לחברים ולהדריך אותם, לתת להם מקום שבו הם מרגישים בנוח לבטא את הלבטים ואת השאלות שלהם.
2. נעודד חברויות: בתקופה זו עלינו לעודד אצל הילדים חברויות עם ילדים מאמינים אחרים. דניאל, עזריה, מישאל וחנניה יכלו לעמוד מול הדרישות הלא תנ”כיות של המלך מפני שהיה להם אחד את השני והם חיזקו זה את זה. נתכנן זמן שהנוער הצעיר יוכל לבלות יחד סתם בשביל הכיף, כדי לבנות את הקשרים ביניהם. למשל, לאחר שיעור התנ”ך צאו יחד לפארק לעשות מדורה, איכלו יחד ארוחת ערב שהם עצמם מכינים, תכננו ערבים שבהם יוכלו הילדים פשוט להיות יחד, לשחק משחקים, להכין משהו לאכול, לדבר וכד’. עודדו את ההורים לפתח חברויות בין ילדיהם וילדים מאמינים אחרים ולפתוח את בתיהם בהשגחתם.
3. נציב גבולות: ילדים אלו זקוקים לגבולות ברורים ולאדם שיעמוד איתן כשהם מפירים אותם. אולי הם נראים גדולים פיזית, אבל בפנים הם עדיין ילדים שצריכים את ההכוונה ואת היסוד המוצק של האדם המבוגר (הורה, מדריך, מורה וכד’) שיציב גבולות ברורים וידאג לכך שישמרו אותם. כך ירגישו בטוחים כשהם עוברים את תהליך המעבר מילדות לבגרות. הם בטוח יתנגדו לך, ויתנגדו לך נחרצות, אבל לבסוף, אחרי שסיימו את התהליך ויהיו בוגרים מספיק כדי להביט אחורה על התקופה שעברו, הם יודו לך על אהבתך ללא הגבולות שהראית להם. הילדים האלה רואים דברים לטווח קצר בלבד; בעוד שאתה המבוגר מסוגל לראות את ההשלכות לטווח ארוך יותר ולכן חשוב לשמור על הגבולות. השתדל עד כמה שאפשר שזה יעשה כך שהמתבגר יראה שאתה אוהב אותו.
4. נאפשר להם לשרת: המתבגרים לומדים על ידי התנסויות ושירות בקהילה, כך הם יוכלו לראות שהם מועילים ומסוגלים להתמודד. הם ירגישו שסומכים עליהם, דבר שיעודד את הביטחון העצמי שלהם.
5. נתמוך בהם: נושא הזהות אצל מתבגרים אלה חשוב מאוד. תמוך בהם בתהליך של בניית הזהות, הקשב להם, שקף להם את מה שהם אומרים ועוברים ושוחח איתם על נושאים אלו. אל תעביר ביקורת מיותרת. מצא דרכים חיוביות לתקן אותם, כך שיבחרו לעשות את הטוב והמועיל.
6. נבנה קשר איתם: בתור מדריך מאמין חשוב שתיצור קשר טוב עם החניכים שלך. הם מחפשים דמות שהם מעריצים וסומכים עליה, מישהו שיוכלו לדבר איתו על מה שהם עוברים, כי בדרך כלל הבחירה לא תהיה ההורים אלא החברים או אתה, המדריך.
7. נתפלל עבורם: חשוב שנזכור להתפלל עבור המתבגרים, הם עוברים תקופה לא קלה ואנחנו רוצים שהאדון יעזור להם לעצב את הזהות שלהם בו. הזכר להם שאתה מתפלל בשבילם.
8. ניתן להם תחושת שייכות: נעזור לילדים להבין שהקהילה היא לא רק מקום שהוא בית עבור ההורים שלהם, אלא גם עבורם. דבר זה חשוב כי הם מתחילים את תהליך הפרידה מההורים בצורה יותר מודעת וברורה בגיל זה, וחשוב שהם ירגישו שייכות לקהילה.