מהי תפילה – מרעיון למעשה

“אֲנִי-קְרָאתִיךָ כִי-תַעֲנֵנִי אֵל; הַט-אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי.” תהלים י”ז 6

האם קרה לכם פעם מקרה דומה לזה?

“מי רוצה להתפלל עבור לושה שנפצע בברך?” שאלתי.

יוגב הרים את היד בהתלהבות רבה. הוא מאוד אוהב להתפלל ובכל שיעור מרים את היד ומבקש להתפלל. וכשבוחרים ילד אחר שיתפלל, יוגב תמיד מתאכזב.

“תודה, יוגב, בבקשה תתפלל.”

“ישוע, תודה שבאנו לקהילה היום,” פתח יוגב, “תודה על הטי־רקס שההורים יקנו לי ביומולדת בשבוע הבא. אמן.”

יוגב סיים להתפלל ושכח לחלוטין מלושה!

ואכן זה קורה לכולנו, גם אנחנו שוכחים לעיתים נושאי תפילה חשובים! מדוע זה קורה? ובכלל, מדוע חשוב ללמד את הילדים על תפילה ולעודד אותם להתפלל כבר בגיל צעיר? כיצד נוכל להפוך את זמן התפילה למעניין ומשמעותי יותר עבורם?

כולנו מסכימים שתפילה היא נושא חשוב מאוד. בדרך כלל זו אחריות ההורים ללמד את הילדים שלהם כיצד להתפלל, אבל גם לנו שעובדים איתם מדי שבוע בקהילה יש אחריות ללמד אותם על תפילה, ולהראות להם שתפילה היא דבר שבשגרה. חשוב שנלמד אותם ונראה להם שאנחנו לא רק מלמדים אותם על תפילה, אלא גם מיישמים זאת ומלמדים אותם כיצד להתפלל בכל זמן ובכל מקום.

מהי תפילה?

תפילה היא שיחה עם אלוהים. זוהי שיחה שאנחנו יכולים לקיים כבר מגיל צעיר. אפילו ילדים קטנים ביותר, שעדיין לא מבינים מה הם אומרים, יכולים להתפלל. אלוהים מכיר את לבם ואת כוונתם והוא מקשיב. חשוב שהילדים יידעו שתפילה היא לא סדרת משפטים שחייבים להאמר בזמן מסוים ובדרך מסויימת, אלא תפילה היא שיחה עם אלוהים שהיא חלק מבניית הקשר האישי שלנו איתו ושלו איתנו. לא רק לשמוע על אלוהים, אלא להכיר אותו באופן אישי דרך תפילה. ילד בן עשר תיאר זאת בדרך יפה מאוד: “זה כמו שאני שומע על ראש הממשלה כל יום בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, אבל אני לא באמת מכיר אותו, כי אף פעם לא פגשתי אותו.”

דוגמה אישית

“מעשים מדברים חזק יותר ממילים” – מכירים את הביטוי? הוא כל כך נכון, אכן תהיה לנו השפעה רבה יותר על ילדינו אם הם יראו אותנו לא רק מדברים על תפילה אלא גם מתפללים. נוכל לעשות זאת לאורך השיעור כולו: נתפלל בתחילת שיעור, נתפלל בסיום השיעור, כשילד יבוא ויספר מקרה שקרה לו או בקשת תפילה- נוכל מיד להציע להתפלל איתו, אם נדבר עם ידיד ונבין שהוא זקוק לתפילה – בו במקום נציע להתפלל עבורו, גם אם זה באמצע המסדרון בקהילה לעיני הילדים. עם הזמן נוכל לראות כיצד הגישה שלנו כלפי חיי תפילה “תדביק” גם את הילדים בקהילה וגם הם ירצו יותר ויותר להתפלל. כשאתם מתפללים עם הילדים אל תשכחו לכלול את החלקים החשובים בתפילה: הלל, הודיה ובקשה. כלומר, להלל את האדון על מי שהוא ולשבח אותו על יכולותיו ותכונותיו (למשל, על כך שהוא רואה הכול או שהוא יודע הכול), להודות לאלוהים על כך שענה לתפילותיכם בעבר ולזכור את נאמנותו, ואז להביא בפניו את הבקשות.

הרגלים

כולנו מכירים בחשיבותם של הרגלים. ואכן גם בכל הנוגע לתפילה, הרגלים הם דבר חשוב. הרגלים יכולים לעזור לנו לזכור להתפלל ובכך לבנות את הקשר שלנו עם אלוהים. הרגלים שנוצרים בשנים הראשונות של חיינו, הם בדרך כלל יישארו איתנו לאורך כל החיים. גם כך עם הילדים שאותם אנו מלמדים, הרגלים הקשורים לחיי תפילה יישארו איתם לאורך חייהם, וגם אם הם יחליטו ללכת לדרכם ולעזוב את האדון, בכל אופן יעלה הצורך הזה לדבר עם אלוהים בשעת מצוקה. עודדו אותם להתפלל בזמנים קבועים כמו למשל לפני שקמים מהמיטה בבוקר, לפני השינה, לפני הארוחה, לפני נסיעה ברכב וכד’.

תשובות לתפילה

חשוב מאוד שבכיתת השבת ניתן לילדים זמן לחלוק ולספר על התשובות שאלוהים ענה לתפילות. ספרו גם אתם כיצד אלוהים ענה לתפילותיכם במהלך השבוע שעבר. עודדו אותם לספר ולהודות לאלוהים על נאמנותו, בעיקר על התפילות שהתפללתם יחד ככיתה. זה יעודד אותם לראות כיצד אלוהים אכן שומע את קולנו ולבנו כשאנו פונים אליו, הוא באמת מקשיב ועונה לתפילות, גם אם לעיתים זה לוקח זמן.

כיצד נעודד את הילדים להתפלל?

גיל הגן – בני 9

• • נשאל אותם על אילו דברים הם היו רוצים להודות לאלוהים ואילו בקשות תפילה יש להם לשתף. עבור כל הודיה או בקשה בקשו מילד אחר להתפלל. כדי לעזור לילדים לזכור את הנושא שעליו הם אמורים להתפלל, אחת המורות בקהילת בית חסדא בחיפה הכינה כרטיסיות תפילה, אותן תוכלו למצוא באתר שלנו ולהדפיסן. תנו לכל ילד את הכרטיסייה שהכי מתאימה לבקשת התפילה שהוא שיתף; ולפני שיגיע תורו להתפלל בקשו ממנו להביט על הכרטיסייה ולהזכר בעזרתה בנושא התפילה שעליו להתפלל לגביו.
  • בתחילת כל זמן תפילה נוכל לומר לילדים: “בואו נשלב אצבעות ונעצום עיניים.” נסביר לילדים שדבר זה יוכל לעזור להם להתרכז ולחשוב על אלוהים בלבד בזמן שאנחנו מתפללים.
  • בכל שבת בחרו ילד אחר בכיתה, הזמנו אותו לקדמת הכיתה ושאלו אותו כיצד אפשר להתפלל עבורו. חבקו אותו ובקשו מכמה ילדים בכיתה להתפלל עבורו, ולסיום התפללו עבורו גם אתם.

בני 10 ומעלה

• • שוחחו על ההודיות והבקשות לתפילה, ואז התחלקו לזוגות כדי שהילדים יתפללו אחד עבור השני.
  • לאחר ששוחחתם על ההודיות והבקשות לתפילה, עברו מאחד לשני כדי שכל אחד יוכל להתפלל. כשילד סיים להתפלל הוא יניח את ידו על כתפו של הילד שיושב לידו, והילד הזה יוכל לבחור אם להתפלל או לא, ואז יניח את ידו על כתף הילד הבא, וכן הלאה.
  • הביאו לכיתה כדור שעליו יש גלובוס. זרקו את הכדור לאחד הילדים. כשיתפוס אותו הוא יניח את האצבע שלו, באופן אקראי, על הכדור ויתפלל עבור הילדים באותה המדינה שהוא הצביע עליה (ישועה, רעב לדבר ה’, הגנה וכד’).
  • תלו בכיתה מפה של ארץ ישראל, ותנו לילדים להצביע על מקום באופן אקראי ולהתפלל עבור הילדים שגרים שם (לישועה, הגנה, שהם יפגשו ילדים שיספרו להם על ישוע, שיהיה לילדים המאמינים באיזור זה אומץ לספר על ישוע וכד’).
  • בירחון ‘משהו מהשטח’ בהוצאת החותם מספרים בכל גיליון על קבוצת נוער אחרת, איספו את החוברות והתפללו בכל פעם עבור קבוצת נוער אחרת.
  • עודדו את הילדים להגיע לאסיפת התפילה יחד עם ההורים שלהם.
  • רשמו על פתקים את הבקשות לתפילה ששותפו בכיתה. קמטו אותם ושימו בכובע. בסוף השיעור תנו לכל ילד שרוצה לבחור פתק אחד ולקחת אותו הביתה כדי להתפלל עבור הבקשה במשך השבוע.
  • עודדו את הילדים לחלוק בקשות תפילה בוואטסאפ של קבוצת הנוער ולהתפלל יחד ולחוד.