כתבתם על לוח ליבך

לפניך חידון תנ”ך קצר, בחן את עצמך:

1. כמה ספרים יש בכתבי הקודש?
2. מהם עשרת הדיברות?
3. מהי הפטרה וכיצד היא נוצרה?
4. מהן האיגרות ומי כתב אותן?
5. תוכל לצטט שלוש נבואות מהתנ”ך על המשיח?
6. כיצד ומתי חגג שלמה את חנוכת בית המקדש?
7. היכן היה יוחנן כשכתב את ספר ההתגלות?
8. מי היה המלך הראשון של ישראל ומדוע בחר ה’ להפסיק את השושלת שלו?
9. מי היה אונסימוס ומה קרה לו?
10. תוכל לצטט את משלי ל׳ 4?

(תוכל למצוא את התשובות בתחתית העמוד)

נו, איך הלך לך? על כמה מהשאלות ידעת לענות?

מה זכור לך מלימוד דבר ה’ כשהיית ילד? האם לימדו אותך את דבר ה’ בבית ובקהילה? האם קראו לך סיפורים מדבר ה’? או אולי לא התוודעת לדבר ה’ עד גיל מבוגר, מתי התחלת לקרוא וללמוד את ספר כתבי הקודש?

מדוע דבר ה’ הוא כל כך חשוב?

מדוע דבר ה’ הוא כל כך חשוב? מדוע הוא חייב להיות חלק מרכזי מהחיים שלנו? בדברו אלוהים מלמד אותנו על עצמו: על האישיות שלו, על תוכנית הישועה שלו עבור בני האדם, על הקשר שלו איתנו. דרך דברו אלוהים מדבר אלינו. בנוסף, הוא מלמד אותנו מה הם העקרונות והסטנדרטים שלו: כיצד עלינו לשמור על הקשר שלנו איתו, כיצד לנהוג בין אדם לחברו, כיצד נוכל להעמיק את הקשר איתו, מה דעתו לגבי עבודת אלילים וכו’.

אם כך, כיצד נכיר את אלוהים טוב יותר ונחיה למענו אם לא נכיר את דרכיו דרך דברו?

מה מצב ההתמצאות שלך בדבר ה’?

האם אתה זקוק לתוכן העניינים כדי למצוא את אחד הספרים שבכתבי הקודש? האם אתה מתקשה למצוא את הפרק מפני שהוא כתוב באותיות ולא במספרים? כשאתה מחפש פסוק מסוים או סיפור על אודות אדם מסוים בדבר ה’, האם תוכל למצוא את המקום יחסית בקלות או שתצטרך לפנות לאינטרנט או לקונקורדנציה לעזרה בחיפוש, או אולי אתה בכלל מתייאש ועוזב את החיפוש? עניינים אלה נשמעים טכניים לחלוטין, אך זכור כי אתה משמש דוגמא לתלמידיך (או לילדיך), מדריך, ומנחה אותם בדרך האמת. חשוב מאוד שתכיר היטב את הכתובים כדי שתוכל למלא את תפקידך.

אחת המטרות שלנו כשאנו מלמדים את ילדינו להכיר את דבר ה’ ולציית לו, היא לתת להם את הכלים הנחוצים כדי להיות עצמאיים בשימוש בו. כך, ביום שאיננו נמצאים לידם, הם לא ילכו לאיבוד אלא יוכלו לקרוא ולהתמצא בו ללא קושי. כך גם הם לא יתייאשו מהמאמץ לקחת זמן עם האדון ומההתמודדות עם נושאים שונים הקשורים בדבר ה’, כמו: סדר הספרים בכתבי הקודש, גימטרייה, תורה, נביאים, כתובים, ברית חדשה, ספרים היסטוריים, איגרות, נבואות וכד’; התוכן הכללי של כל ספר ועוד.

הערות ורעיונות בנוגע ללימוד דבר ה’ לילדים בגילאים שונים:

1. גילאי גן: כשאתה עוזר לילדים בגיל הגן ללמוד פסוק, אמור גם את מראה המקום שלו. הילדים לא חייבים ללמוד את מראה המקום בעל פה, אבל הם חייבים לשמוע אותו כדי שיידעו שיש ספר כזה בכתבי הקודש. וכך, כשיבוא היום שבו הם ילמדו את שמות הספרים בכתבי הקודש הם יזהו את שמות הספרים ויכירו את הפסוקים.
2. סדר הספרים בכתבי הקודש: מומלץ ללמד את הילדים שירים העוסקים בסדר הספרים. למידת השיר בעל פה תסייע להם לזכור את סדר הספרים בעל פה.
3. כיתה א: בכיתה א’, כשהילדים מתחילים ללמוד לקרוא, חשוב לעזור להם ללמוד את סדר הספרים בתנ”ך. כבר מכיתה א’ הילדים מסוגלים לומר פסוק בעל פה כולל מראה המקום. כל דבר שתדרוש מהילדים (בטווח הסביר ליכולתם) – הם יבצעו.
4. לימוד פסוקים בעל פה: אל תפחדו מהשפה התנ״כית הקשה, רישמו על הלוח פירושי מילים, הילדים יקלטו את הפירושים די מהר והדבר יקל עליהם בקריאה האישית בבית.
5. סדר הספרים בכתבי הקודש: תלה בכיתה פוסטר שעליו מופיע סדר הספרים בכתבי הקודש (תוכל למצוא פוסטרים כאלו באתר שלנו ולהזמין אותם). אם יש באפשרותך, חלק לילדים את הפוסטרים שיקחו אותם הביתה, ועודד אותם לתלות את הפוסטר בחדר כך שיראו אותו במהלך היום, דבר זה יעזור להם להתמצא בדבר ה’ ולהכיר את השמות של הספרים טוב יותר.
6. סדר הספרים בכתבי הקודש: אם תיתן לילדים למצוא את המקום שבו אתם לומדים בעזרת תוכן העניינים, זה ימנע מהם להכיר את סדר הספרים בתנ”ך. הספרים בכתבי הקודש כתובים בסדר מסוים, על פי כרונולוגיה או על פי נושא הספר. ידיעת המיקום של הספר בקאנון תעזור להם להכיר ולהבין את תוכנו.
7. לימוד פסוקים בעל פה: התעקשו על כך שהילדים ילמדו פסוקים בעל פה. אנו יודעים כמה כוח יש ללמידת דבר ה’ בעל פה, כך שאפשר לצטט אותו כשספר כתבי הקודש אינו בנמצא וצריך להסביר דבר מה לאדם אחר, או כשהשטן מפתה אותנו אך אנו יודעים בדיוק מה כתוב ויכולים להתנגד לפיתוי.
8. סדר הספרים בכתבי הקודש: אם אתה כמורה אינך מתמצא בסדר הספרים בדבר ה’, מומלץ לשבת יחד וללמוד את הנושא. באתר שלנו ישנה סידרת לימוד הנקראת ‘התמצאות בדבר ה” שמוקדשת בדיוק לנושא זה.

תשובות לחידון התנ”ך למעלה

[1] 39 ספרים בתנ״ך ו-27 ספרים בברית החדשה. סך הכל 66 ספרים בכתבי הקודש. [2] אנוכי ה’ אלוהיך, לא תשתחווה לפסל, לא תישא את שם ה’ לשווא, שמור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אימך, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד (שמות כ). [3] הפטרה היא קטע מספרי הנביאים או מספרי הכתובים שקוראים ביחד עם פרשת השבוע. כאשר היוונים אסרו על קריאת התורה, בחרו המנהיגים הרוחניים של העם קטעים מקבילים לפרשת השבוע בנביאים או בכתובים, ואותם קראו במקום. [4] אל העברים (לא ידוע מי כתב, אולם ההצעות השכיחות הן פולוס ובר נבא), איגרת יעקב (יעקב), הראשונה והשנייה לפטרוס (פטרוס), הראשונה, השנייה והשלישית ליוחנן (יוחנן), איגרת יהודה (יהודה). [5] המשיח יוולד בבית לחם (מיכה ה׳ 1), המשיח ימות עבור חטאי העולם (ישעיה נ״ג 6-8), המשיח יקום לתחייה (תהילים ט״ז 10). [6] אנשים הגיעו מכל רחבי הארץ לחנוכת בית המקדש בירושלים. החגיגה הייתה בסוכות למשך שבוע (מלכים א ח׳). [7] באי פטמוס (התגלות א׳ 9). [8] שאול, נדחה בגלל אי ציות לאלוהים (שמואל א ט״ו 35). [9] העבד של פילימון שברח עם הרבה כסף, פגש את שאול השליח, חזר בתשובה ונושע ונשלח על ידי שאול בחזרה לביתו של פילימון (איגרת שאול אל פילימון). [10] “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע.”