כיצד לספר סיפור

“לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן, מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה;
וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה.” תהלים ע״ח 4

כמה חשוב שנספר על אלוהים, פועלו ונפלאותיו לילדינו מדור לדור. דבר אלוהים מלא בסיפורים ועלינו כמורים לספר את הכתוב לילדים שאותם אנו מלמדים. כדאי שנדע כיצד לספר סיפור בצורה מעניינת וטובה ונתאמן על כך כדי להשתפר באופן שבו נספר סיפור בכיתה. בבלוג זה נציג מספר כלים חשובים ונקודות למחשבה והכשרה בנושא.

בואו נספר סיפור!

כיצד תוכל לספר סיפור בצורה מעניינת וטובה? לפניך מספר כלים:

הכנת הסיפור מראש:

1. הכר את הסיפור היטב.
2. קרא את הסיפור שוב ושוב.
3. כתוב את הנקודות החשובות לפי סידרן.
4. מלא את הפרטים במחשבותיך או בקול סביב הנקודות המרכזיות בסיפור (כגון רגשות, שיחות בין דמויות על דברים פעוטים שיוסיפו לסיפור, תיאור עצמים וכד’).

“ראה” את הסיפור באופן ברור:

1. 1. 1. הבנת הרקע לסיפור ומקום ההתרחשות יעזרו לך לספר אותו בצורה חיה וסוחפת.
      2. נסה “לראות” את הסיפור כפי שהוא באמת התרחש.

הכנה אישית:

1. 1. ספר את הסיפור כשאתה עומד מול מראה.
   2. שנן את הסיפור כך שלא תזדקק להרבה דפים כדי להזכיר לך את מהלך הסיפור.
   3. עשה ניסיונות עם הקול. איזה קול (שקט, גבוה, צעקני וכד’) הכי מתאים לכל דמות בסיפור או לכל חלק בסיפור. אם הדמות בסיפור מתחבאת – אולי תרצה לדבר בלחש; אם הדמות בסיפור מפחדת – תרצה לדבר בקול מפוחד וכד’.

הארגון הפיזי של האירוע:

1. ארגן את הילדים בקרבה מקסימאלית אליך.
2. מצא מקום מתאים לישיבה: מקום שיהיה בו מספיק מרחב כדי לספר את הסיפור; מקום שיש בו כמה שפחות גירויים אחרים שעלולים למשוך את תשומת ליבם של הילדים.

הארגון הנפשי של המספר:

1. הפגן ביטחון עצמי בזמן שאתה מספר את הסיפור.
2. שמור על קשר עין עם הילדים. אם תוכל – וזה לא יפגע למהלך הרציף של הסיפור – שתף את הילדים במהלך הסיפור (לעשות קולות של חיות, להחזיק חפץ וכד’).
3. הרגש את הסיפור לעומקו.
4. תן פרטים באופן ציורי.
5. השתמש בדמיונך כדי להחיות את הסיפור, אך עשה זאת בתבונה כדי שלא תאבד את הקהל שלך.
6. תן לסיפור אופי דרמתי.
7. השתמש בדו-שיח.
8. שנה את גוון הקול כדי להגביר עניין.
9. ספר כך שהמקרה יהיה חי בעיני הילדים.
10. עשה דברים מפתיעים: תנועת יד, צעד, צעקה פתאומית, צחוק… (אך יחד עם זאת אל תאבד את הקהל)
11. התקדם לקראת שיא.
12. סיים את הסיפור מהר ובלי להתמהמה, כך שהסיפור לא ישעמם או ירגיש שהוא ׳נמרח׳ בעיני הילדים.