הייתי בת שש עשרה. אני זוכרת שהוריי נסעו לכנס במהלך סוף השבוע ונשארתי עם אחיי הצעירים כאחראית. רציתי לאפות לחמניות ביתיות לכבוד השבת – אבל כיצד אופים לחמניות? ראיתי כיצד אמי הכינה בצק מדי שבוע – אבל לא היה לי מושג מה שמים בבצק, וכעת אמי לא הייתה לידי כדי לומר לי מה ואיך לעשות. בסוף התקשרתי לסבתא שלי ורשמתי את המתכון בדיוק כפי שהורתה לי. הכנתי את הבצק על פי ההוראות ואפיתי לחמניות עגולות. הוצאתי אותן מן התנור וטעמתי אחת מהן, אבל… הלחמניה היפה היתה קשה כאבן ובכלל לא טעימה. איזו אכזבה. במה כשלתי?

 

מה הקשר בין “לחמניות אבן” לבין לימוד בבית או בקהילה?

האם תהית פעם מדוע קשה כל כך לילדים ליישם את שיעורי השבת במצבים אמיתיים של היום-יום? אחת המטרות של שיעורי כיתות השבת היא ללמד את הילדים דרכי יישום הלקוחות מרגעי אמת, אך אחד הקשיים שבשיטה של שיעור עיוני פעם בשבוע הוא שאין הרבה קשר בין ה”נלמד” לבין מה שקורה במציאות. אנו המורים מביאים דוגמות וסיפורים משעשעים ומקווים שגם נוגעים לחוויות היומיומיות של הילדים בכיתה, אך כיצד ניתן לגשר על הפער שבין הדוגמה למציאות?

 

לא נוכל להיות ליד כל ילד וילדה כל יום ובכל רגע נתון ולהזכיר לו או לה להגיב ולהתנהג כפי שלמדנו בשיעור. הצעד הראשון ביישום הנלמד הוא העבודה המעשית בכיתה, ובאמצעותה הילדים יתחילו להבין “כיצד להכין את הלחמניות” בעזרת הדרכה. בסעיף הנקרא “להגיב” בהוראות של המורה בשיעורים השונים באתר אנו מוצאים עזרים רבים, למשל:

  1. שימוש רב בדבר ה’ בזמן השיעור הוא חשוב ביותר. לאט-לאט הילדים צריכים ללמוד להתמצא בו, כך שכשהם לבד וזקוקים לחיזוק או לפרטים חשובים, יהיה להם מקור שממנו יוכלו לשאוב אותם באופן עצמאי. אין תחליף לשיטה שמלמדת את הילדים ללמוד ישר מהכתובים. את מה שהם מגלים בעצמם הם יזכרו לאורך ימים; את מה שהמורה מספר – יזכרו מעט. אכן דבר ה׳ לא ישוב ריקם.
  2. דיון ממצה המעודד השתתפות רבה מצד הילדים בנקודות החשובות.
  3. משחקים מתאימים הקשורים ללקח של השיעור, כולל הצגות וקטעי דרמה.
  4. דפי עבודה וחוברות עבודה העוזרים לילדים לקשר את השיעור לצורך האישי שלהם ולזכור את הנקודות והלקחים החשובים. העבודה בחוברת היא אמצעי לדיון, וברוב המקרים לא כדאי לשלוח את החוברת איתם הביתה כדי שישלימו את הפעילות לבד, אלא להשתמש בה כחלק מהדיון בכיתה.
  5. הפסוק לשינון מביע בצורה מתומצתת את עיקר הלקח של השיעור. ילד שילמד אותו ייעזר בו כשהמורה איננו.
  6. יש לעודד את הילדים להתפלל אחד עבור השני. כשהקבוצה מלוכדת סביב תפילה, עם הזמן הילדים ירגישו בנוחות והתפילה תיעשה לרצינית ומפורטת יותר. גם אנחנו כמבוגרים נתברך מזמן התפילה עם ילדים שמתפללים בחופשיות ובאמונה.

 

לאורך כל חלקי השיעור חשוב שבלבנו תהיה גישת תפילה שרוח הקודש בעצמו ילמד את הילדים דרכנו ויסייע להם להשתנות בהתאם לצורך האישי של כל אחד ואחת מהם.

בוא נעזור לילדינו ללמוד “להכין לחמניות טעימות”!

לא ניתן לומר שלמדנו דבר מה כל עוד לא הוצאנו אותו לפועל במצב אמת. יתכן ששמענו אך לא למדנו.

To Top ↑