הנרייטה מירס – מורה אחת בכיתות שבת

“חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה.” משלי כ”ב 6

הנרייטה, מורה אחת בכיתות השבת

הנרייטה מירס נולדה ב-23 באוקטובר 1890. היא נולדה למשפחה משיחית שנהגה ללכת בכל שבוע לאספת הקהילה. כבר בגיל חמש היא אמרה להוריה שברצונה לקבל את האדון ישוע לחייה. יש המספרים עליה שיום אחד היא נעמדה מול ילדי ומורות הגן ואמרה “גן חובה נועד לשעשע ילדים, אבל אני גדולה מדי עבור זה, אני רוצה חינוך!”

הנרייטה אהבה את האדון בכל לבה. כבר בגיל 12 היא לימדה את כיתת השבת הראשונה שלה. כשהייתה בשנות העשרים המוקדמות לחייה, היא נתקלה בקושי באחד משיעורי הקהילה בכיתת הבנות שלימדה. באותו הלילה היא לא יכלה להרדם, היא הרגישה מיואשת ושהיא איכזבה את האדון בכך שלא לימדה את הכיתה כראוי, ולכן החליטה שהדבר לא יקרה שוב. כדי לחזק את ההחלטה שלה היא כתבה לעצמה עשרה כללים, והם הפכו למעין ׳עשרת הדיברות׳ שלה בתור מורה בכיתות השבת:

1. אני אפעל על מנת להשיג את הנאמנות למשיח בכל אחד מתלמידיי.
2. אני לא אחשוב שעבודתי הסתיימה כאשר תלמידיי יקבלו את האדון לחייהם.
3. אני אוודא שתלמידיי תמיד ישתלבו וירגישו חלק בפעילות כלשהי בכיתה.
4. אני אוציא את האמונה מהמרחב הרעיוני אל תוך חיי היום-יום.
5. אני אעזור לכל תלמיד לגלות את רצון אלוהים עבורו כדי שהאדון יפעל דרכו וישתמש במתנות שניתנו לו.
6. אני אצור אי־נוחות רוחנית אצל כל אדם שיכול לעשות יותר ממה שהוא עושה. אעשה זאת מבלי לומר לו זאת בפניו, אלא תוך שאני מוסרת לידיו חזון לדברים נעלים יותר. אעשה זאת בהתלהבות ובתשוקה.
7. אני אדאג שלתלמידיי יהיה קל לבוא ולשתף אותי בבעיות שלהם, לא על ידי כך שאדחוף אותם לעשות זאת, אלא באמצעות גילוי סימפטיה והבנה. אני לעולם לא אתן לאף אחד להרגיש שאני מתביישת בו.
8. אני אדאג שצלב המשיח יישאר גורם מרכזי בחיי המאמין.
9. אני אתפלל כפי שלא התפללתי אי פעם, שאלוהים ייתן לי חוכמה וכוח.
10. אני אקדיש את עצמי למאבק הבשורה בחיי הילדים, ואתן למאבק זה את כל מה שיש בי.

אלה הן מטרות נעלות אך מאתגרות. הנרייטה הייתה מורה במקצועה, אך לאחר עשר שנות עבודה היא החליטה להקדיש את כל זמנה לשירות האדון בקרב ילדים, בני נוער וצעירים. היא הייתה אחראית על מאות, אם לא אלפים, של ילדים ובני נוער שלמדו מדי שבוע את דבר ה’. היא דאגה לכך שיהיה להם חומר מבוסס על דבר האלוהים, יסודי ובריא ללמוד ממנו, היא דאגה שהילדים יכירו היטב את דבר ה’, היא דאגה שלכל אחד ואחת תהיה הזדמנות לקבל את האדון ללבו – ובכך השפיעה על אנשים רבים וחשובים בגוף האדון, אשר עקב הלימוד היסודי בדבר ה’ שקיבלו אצל הנרייטה יצאו לבשר את הבשורה למיליונים ברחבי העולם.

איזו השפעה!

איזו השפעה גדולה! וכל זה התחיל במורה אחת בבית ספר שבת, שבחרה לא לוותר, שבחרה בדרך הקשה, שבחרה להתמיד ולאתגר את תלמידיה ללכת אחרי האדון ולהיות תלמידיו ולגלות את המתנות שלהם ולהשתמש בהן להביא כבוד לשם האדון.

חישבו גם אתם מהם עשרת הדיברות שלכם כמורי כיתות שבת, הקדישו זמן מחשבה ותפילה ורישמו על פיסת נייר את הכללים שהאדון שם על לבכם:

1. ____________________________________________________________
2. ____________________________________________________________
3. ____________________________________________________________
4. ____________________________________________________________
5. ____________________________________________________________
6. ____________________________________________________________
7. ____________________________________________________________
8. ____________________________________________________________
9. ____________________________________________________________
10. ____________________________________________________________

את פיסת הנייר תוכלו להניח בספר כתבי הקודש האישי שלכם ולהתפלל לגבי הנקודות שכתבתם לפחות פעם בשבוע. בקשו מהאדון עזרה לקיים את האתגר שהאדון שם לפניכם בעשרת הדיברות הללו.

סיפורה של הנרייטה מירס בירך אותי מאוד. אולי אחרים יתברכו גם מעשרת הדיברות שאתם כתבתם. אם תרצו תוכלו לצלם את הרשימה ולשלוח לנו במייל או בווטסאפ, ונשמח לשתף אותה עם מורים נוספים (גם אם תעדיפו לעשות זאת בעילום שם).