המורה של המדינה – השקעה שהיא לנצח

“הַרְאֵה עַצְמְךָ מוֹפֵת לְמַעֲשִׂים טוֹבִים; תְּהֵא הוֹרָאָתְךָ טְהוֹרָה וּמְכֻבֶּדֶת”

טיטוס ב׳ 7-8

הבחירות לתחרות ‘המורה של המדינה’ נמצאות בעיצומן בימים אלה. תלמידים שולחים המלצות על מורים שעשו מעשים יוצאי דופן עבור תלמידיהם, כדי שיקבלו את התואר הנכסף והיוקרתי של המורה המוערך ביותר במדינת ישראל. בכל שנה נבחרים שישה מורים המקבלים את התואר ׳המורה של המדינה׳. מבין המורים שנבחרו ב-2015, מאוד התרשמתי מסיפוריהם של המורים ירון כרמי, עינת ברקו, יפעת פלח והינד עליאן.

ירון כרמי נבחר מכיוון שהוא לא רק מלמד את התלמידים שלו, אלא מתעניין בהם באופן אישי. הוא מקשיב להם ועוזר להם כשהם נתקלים בקשיים, גם אחרי שעות הלימודים.

עינת ברקו נבחרה מכיוון שהיא רואה את ילדי כיתות א’-ב’ שאותם היא מלמדת כבני אדם עם צורך שהוא מעבר לצורך הפדגוגי. היא יודעת שלכל אחד מהילדים יש נקודת חוזק מיוחדת שלו, ושם היא מעודדת אותו להצלחה.

יפעת פלח עזבה את תחום המחשבים והחליטה להיות מורה, מכיוון שרצתה להשפיע על חייהם של צעירים. היא עובדת עם נערות בסיכון ומתייחסת אליהן כאילו היו בנותיה. היא אפילו קיבלה לביתה תלמידה שנכנסה להריון בכיתה י”ב ועזרה לה לעבור את תקופת ההיריון והלידה.

הינד עליאן עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. היא למדה חקלאות, למרות שלא היה לה כל רקע בתחום, וזאת רק כדי לעזור לתלמידיה לעבור בגרות במקצוע זה. היא משקיעה מעצמה ומזמנה כדי לקדם את התלמידים שלה להצלחה, כדי שיהיו לאזרחים הבונים את המדינה למרות המוגבלויות שלהם.

מהו המכנה המשותף לכל המורים הללו? אפשר להגדיר אותו כך: “בִּנְמִיכוּת רוּחַ יַחְשֺֹׁב אִישׁ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לְנִכְבָּד מִמֶּנּו” (פיליפים ב׳ 3). מה שמאפיין את המורים הללו, הוא שהילדים ובני הנוער שאיתם הם עובדים חשובים להם בתור בני אדם יותר מהנוחות שלהם עצמם. הם לא באים לעבודה רק בשביל להעביר את החומר ולסמן ״וי״ על עוד סעיף ברשימת המטלות השבועיות, אלא הם משקיעים בתלמידים שלהם כי הם רוצים לראות שינוי בחייהם, הם רוצים לראות את התלמידים שלהם מצליחים, לא רק בלימודים אלא גם בחיים האישיים שלהם בתור בני אדם.

על אחת כמה וכמה השקעה זו חשובה גם בתחום הרוחני. ישוע דיבר על השמחה הגדולה שיש בשמיים על כל אחד שמקדיש את חייו לאדון. איזו זכות זו להשפיע על התלמידים שלנו לרשת חיי נצח! כשאנו משקיעים את כל מרצנו בלימוד הילדים וביצירת קשר אישי איתם, הם לומדים שהם חשובים ויקרים לנו. אם נטלפן לילדים בכיתה שלנו ונשאל לשלומם; אם נשאל אותם כיצד נוכל להתפלל עבורם השבוע – הם יידעו שהם חשובים ויקרים לנו, והם יראו שאמונתנו אינה רק במילים אלא גם במעשים והם יבינו שהם אכן יקרים גם לאדון.

ישוע אמר: “מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם”. ומה אלוהים חושב על ילדיו אשר עושים את רצונו במלוא ההשקעה והרצינות? גם אם הוא לא יקרא להם ‘המורה של המדינה’, וגם אם הם לא יקבלו מחשב נייד מבנק מסד – הם כן יקבלו את עטרת החיים ואת השכר הנצחי המובטח לכל ילדיו, כל אחד ואחת על פי מעשיהם ושירותם עלי אדמות.

לפני מספר שנים נתקלתי בשיר שמאוד נגע לליבי. הוא מזכיר לי שוב ושוב מדוע אני ממשיכה מדי שבוע, מדי חודש ומדי שנה ללמד את הילדים בקהילה, למרות שזה לעיתים מעייף ודורש שעות של השקעה וזמן. אני מקווה שמילותיו של השיר יעודדו גם אתכם כמו שהן עודדו אותי:

תודה

חלמתי שעליתי לשמיים

והייתָ שם איתי,

צעדנו ברחובות הזהב,

טיילנו ליד ים הבדולח.

שמענו את המלאכים שרים

ומישהו קרא בשמך.

הסתובבנו וראינו בחור צעיר רץ לקראתנו

וחיוך גדול על פניו.

 

הוא אמר: חבר, אולי אתה לא זוכר אותי

אבל לימדת אותי בכיתת השבת

כשהייתי רק בן שמונה.

כל שבוע התפללת

בתחילת השיעור,

ויום אחד כשהתפללת

ביקשתי מהאדון שייכנס אל לבי.

 

תודה על שנתת ממה שהיה לך לאדון,

חיי השתנו בזכות זה.

תודה על שנתת ממה שהיה לך לאדון,

אני כל כך שמח על כך שנתת.

 

אדם נוסף עמד מולך

ואמר: זוכר את הפעם ההיא

ששליח מבשר הגיע לקהילה שלך?

התמונות שהוא הראה אז גרמו לך לבכות.

לא היה לך הרבה כסף,

אבל בכל אופן נתת את מה שכן היה לך.

ישוע לקח את המתנה הזאת מידך,

ובזכותה אני כאן היום.

 

אחד-אחד הם באו,

רבים עד קצה האופק.

כל אדם שהושפע

מרוחב הלב שלך.

דברים קטנים שעשית,

דברים שויתרת עליהם כדי לתת,

גם כשלא שמו לב אליהם עלי אדמות –

עכשיו בשמיים הם מוכרזים בקולי קולות.

 

אני יודע שבשמיים אין דמעות,

אבל אני כמעט בטוח שראיתי דמעות בעיניך,

כשישוע לקח את ידך

ועמדת לפני האדון,

הוא אמר: ילדי, הסתכל סביבך,

רב הוא גמולך.

 

תודה שנתת לאדון,

אני – חיים שהשתנו.

תודה שנתת לאדון,

אני כל כך שמח שנתת.

 

מילים ולחן: ראיי בולץ (ניתן להקשיב לשיר באנגלית ביוטיוב)

Thank You, words and music by Ray Boltz

רצינו לומר לכם…

תודה,

תודה על ההשקעה בילדים ובנוער בקהילותיכם,

תודה על האוזן הקשבת כשהם זקוקים לה,

תודה על השעות שאתם משקיעים בהכנות ובלימוד,

תודה על ההשפעה הניצחית שלכם על דור העתיד.