נִגַּשׁ יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אִתָּם וְאָמַר: ”נִתְּנָה לִי כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם.“

מתי כ״ח 20-18

אֲבָל בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ.“

מעשי השליחים א׳ 8

פסוקים אלה מזכירים לנו את השליחות החשובה שהאדון נתן לנו, המאמינים – לבשר את בשורתו פה בסביבתנו ובעולם כולו. בתקופה האחרונה אנו עדים ליותר ויותר קבוצות ישראליות היוצאות למלא משימה זו – להביא את דבר בשורת הישועה, אם באומר ואם במעשה, למקומות שונים בעולם. אנו רואים כיצד מאמינים שהשקיעו מאמץ רב בלימוד מלאכת ההוראה והתנסו בה בקהילה, יוצאים למקומות שונים ומלמדים מורים כיצד לשפר את הוראתם, וזה בנוסף ללימוד ילדים מקומיים שכל כך צמאים ללמוד עוד ועוד על האדון ישוע. איילת מקהילת אילת יצאה לאפריקה וחזרה עם הרשמים הבאים:

אוגוסט 2006

מעט לפני חג הסוכות נסענו לאוגנדה. המטרה שלי בנסיעה זו הייתה ללמד את המורים המקומיים בכפר שבו גרנו להשתמש באביזרי המחשה, וללמד לימוד חווייתי (להשתמש בכל החושים האפשריים להמחשת הסיפור). המצב שבו נתקלתי לא תאם בכלל את הציפיות שלי. מסתבר שלא רק שלא מלמדים שם בעזרת אביזרי המחשה, אלא שלא מלמדים שם באמצעות הסיפורים מכתבי הקודש בכלל. הילדים, כמו גם המבוגרים, אינם קוראים בכתובים כמעט בכלל – אף-על-פי שיש להם ספרי תנ”ך והם יודעים לקרוא – ובקהילות הם נתקלים במושגים מופשטים בלבד.

מאחר שבכפר המסוים שבו לימדתי גרו ילדי פליטים שברחו מהמלחמה בגבול סודן, תכננתי לספר בשיעור הראשון על ימיו של ישוע התינוק כפליט במצרים, הרחק מהורדוס. בתחילת השיעור, כהקדמה, שאלתי: “האם אתם זוכרים את הסיפור על ישוע, שנולד כתינוק בבית לחם?” לתדהמתי, אפילו לא אחד ענה בחיוב. הם אכן לומדים שישוע הוא אלוהים, הם מתפללים אליו ואוהבים אותו בכל לבם, הם מכירים אותו, אבל לא יודעים עליו. הם חוגגים את חג המולד בלי לדעת מה הם חוגגים.

כאשר התחלתי ללמד את המורים, שאלה אחת המורות: “האם תוכלי לתת לי את ספר הסיפורים שלך?” תארו לעצמכם כמה נדהמה לשמוע שיש לה אחד כזה על המדף בבית. “נראה שאצטרך להתחיל לקרוא הרבה עכשיו”, היא אמרה.

מה שישוע אמר בתקופתו נכון גם להיום: “אָמַר אֶל תַּלְמִידָיו: ‘הַקָּצִיר רַב, אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים’ ” (מתי ט׳ 37).

וכיצד נלמד את ילדינו על נושא השליחות?

  1. נלמד על מבשרים שהקהילה תומכת בהם.
  2. נלמד את הילדים על החשיבות שלהם בתור מבשרים.
  3. נעודד את הילדים שמרגישים שאלוהים רוצה שהם יהיו מבשרים כשיגדלו.
  4. נספר סיפורי מבשרים – כדי לתת לילדים דוגמה להתמסרותו, משא לבו ועבודתו של המבשר.
  5. נצא למסעות בישור במקומות שונים בעולם.
  6. נזמין מבשר לספר על עבודתו.
  7. נשלח למבשרים מכתבי עידוד ומתנות קטנות.
  8. נתמוך במבשר מבחינה כלכלית.
  9. נכתוב מכתב לילדי המבשרים.
  10. נלמד על התרבות שבה עובדים המבשרים.
  11. נלמד על עבודת הבישור.
To Top ↑