
תאר לעצמך שאתה נכנס לחדר ניתוח: החדר מואר, יש שם כבר כמה אנשי צוות עם מסכות על הפנים, רעשים וצפצוף של מכשירים נשמעים, וכמובן מטופל שוכב על שולחן הניתוחים. לפתע ניגש אחד מאנשי הצוות ומגיש לך סכין מנתחים ואומר: “קח, תתחיל עם ניתוח לב פתוח.”
אלה מאיתנו שאינם מנתחים אומרים לעצמם שאין סיכוי שיעשו דבר כזה! צריך שנים של לימודים, של קריאה, של מבחנים, של צפייה במנתחים מנוסים, ורק אחר כך אולי אעז להרים סכין מנתחים על מטופל.
אני שמח אם אתם מסכימים איתי. זה יהיה חסר אחריות לעשות ניתוח לב פתוח מבלי שלמדנו כיצד לעשות זאת. אך אני גם מאמין שהדבר נכון גם לתחום ההורות. הורות אינה פחות חשובה מניתוח, אך כמה מאיתנו קראו ספרים בנושא? כמה מאיתנו חקרו ולמדו כמה שיותר לפני שהבאנו את ילדנו הראשון לעולם?
הורות אינה תפקיד פעוט וחסר משמעות שנמצא למטה בתחתית רשימת התפקידים שלנו. זהו תפקיד נעלה ובעל משמעות רבה, עם השפעה אדירה על הילדים שלנו, על הלב שלהם, על המחשבות שלהם ועל איך שהם רואים את אלוהים.
חשוב שנלַמד את הילדים שלנו כיצד להיות בעלים, רעיות והורים שמפארים את אלוהים ומחנכים ביראת אלוהים. בואו וניתן להם את ההכשרה שהם זקוקים לה עוד מגיל הנערות, כדי שיגיעו לגיל הנישואים עם הבנה ומוטיבציה לצאת לדרך, להתחיל לצבור ניסיון, כאשר יש להם ארגז כלים.
הבסיס
מה המטרה שלנו בתור הורים?
- לדאוג לצרכים הבסיסיים והפיזיים של הילדים:
“וּמִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לִקְרוֹבָיו, בְּיִחוּד לִבְנֵי בֵּיתוֹ, כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְהוּא גָּרוּעַ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין.” הראשונה לטימותיאוס ה’ 8
“טֹוב יַנְחִיל בְּנֵי־בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא.” משלי י”ג 22
- לבשר להם ולתלמד אותם:
“נִגַּשׁ יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אִתָּם וְאָמַר: ‘נִתְּנָה לִי כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם.'” מתי כ”ח 19-18
“וְאַתֶּם הָאָבוֹת, אַל תַּכְעִיסוּ אֶת בְּנֵיכֶם, אֶלָּא גַּדְּלוּ אוֹתָם בְּמוּסַר יהוה וּבְתוֹכַחְתּוֹ.” אל האפסים ו’ 4
“וְהָיוּ הַדְּבָר֣ים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.” דברים ו’ 7-6
המטרה שלנו בתור הורים היא לא לוודא שהילדים שלנו משתתפים בכל פעילויות הקהילה, לא לגדל גאונים, ספורטאים או מחוננים, ולא לגדל את הילדים הכי מנומסים בעולם. אלה דברים חשובים, אבל לפני זה אנחנו צריכים להכווין אותם לבשורה, אל ישוע, היחיד שיוכל לשנות את ליבם ובעקבות זאת גם את התנהגותם. זה לא אומר שאנחנו לא מתקנים התנהגות ומלמדים מה נכון ומה לא נכון, אלא זה אומר שאנחנו צריכים להשקיע את הזמן גם ללמד למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ומה הפתרון שאלוהים מספק. במילים אחרות, לבשר להם!
חשוב לציין! המטרה של ההורים היא נגזרת של המטרה שלנו בתור יחידים בעולם הזה, והמטרה שלנו, של כל אחד מאיתנו, היא לשרת ולפאר את אלוהים בכל דבר בחיים שלנו – ובכל מחיר!
ראו הראשונה אל הקורינתים י’ 31, אל הגלטים ב’ 20, אל הרומים י”ב 2, מתי י”ב 39-37, מרקוס ח’ 35-34, מתי ט”ז 26.
אם לא נבין שהמטרה שלנו בתור ילדי אלוהים היא לחיות עבור אלוהים, למות לעצמנו ולתת לו את השליטה המלאה בחיים שלנו – לא נוכל לממש את המטרה שלנו בתור הורים!
אתם רוצים להיות הורים טובים שמחנכים כפי שאלוהים רוצה? יופי! קודם תפארו את אלוהים בחיים האישיים שלכם. לא מצופה מכם להיות מושלמים, אבל כן מצופה מכם לשים את המטרה הזאת כמטרה עיקרית בחיים שלכם, משהו שאתם שואפים אליו ומתקדמים אליו. אי־אפשר לבנות בניין על יסודות רקובים. הבניין יקרוס!
השלב הבא זה הזוגיות שלכם. אתם רוצים להיות הורים טובים שמחנכים את הילדים בדרך של אלוהים? יופי! איך חיי הנישואים שלכם? האם הנישואים שלכם מפארים את אלוהים? האם יש שלום בינך ובין אשתך? איך התקשורת ביניכם? צועקים אחד על השני? רבים כל שני וחמישי? מתווכחים מול הילדים? מחזיקים חזית אחידה מול הילדים?
עכשיו כשאנחנו מבינים מה צריכה להיות המטרה שלנו בחיים האישיים, ומה המטרה שלנו בתור הורים, בואו נדבר על כמה עקרונות מנחים חשובים שעל כל הורה לקחת לתשומת ליבו.
עקרונות להורות המשרתים את המטרה:
- הורים הם שגרירים. הילדים לא שייכים לנו, הם שייכים לאלוהים. הם הופקדו בידינו כדי שנדאג להם, נגדל אותם ונתלמד אותם.
- “לְדָוִ֗ד מִזְמוֹר. לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹ֣שְׁבֵי בָהּ.” תהילים כ”ד, ראו גם תהילים קכ”ז 3.
- “עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת. וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים שֶׁרִצָּה אוֹתָנוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּמָסַר לָנוּ אֶת שֵׁרוּת הָרִצּוּי. כְּלוֹמַר: אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם אֶל עַצְמוֹ מִבְּלִי לַחְשֹׁב לָהֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְהוּא שָׂם בָּנוּ אֶת דְּבַר הָרִצּוּי. לָכֵן שַׁגְרִירֵי הַמָּשִׁיחַ אָנוּ וֵאלֹהִים כְּמוֹ מַפְצִיר בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ. וּבְכֵן מַפְצִירִים אָנוּ בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ: הִתְרַצּוּ נָא לֵאלֹהִים!” השנייה אל הקורינתיים ה’ 20-17
- “הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה…” יחזקאל י”ח 4
מה זה אומר שאנחנו בתור הורים שגרירים של אלוהים? שגריר הוא אדם המייצג את מדינתו במדינה אחרת. הוא אינו עצמאי והוא לא יכול להגיד דבר בשם מדינתו על דעת עצמו. הפעולות שלו משליכות באופן ישיר על המדינה שלו. השגריר צריך לשקף בצורה הכי נאמנה שאפשר את רצון שולחו.
כך בדיוק אנחנו צריכים לפעול בתור שגרירים של אלוהים בחיים של ילדינו.
הורות טובה, שפועלת לפי רצון אלוהים, מתחילה קודם כול בהכרה הכל כך מביאה לידי ענווה, שהילדים לא שייכים לנו. הם שייכים לבוראם. לכן הורות היא לא קודם כל מה אנחנו רוצים מהילדים שלנו או עבור הילדים שלנו, אלא מה אלוהים תיכנן לעשות דרכנו בחייהם של ילדינו. זה לא אומר שאני אוהב אותם פחות, זה לא אומר שאני פחות אבא או אימא שלהם או שיש לי פחות סמכות. זה פשוט אומר שאני לא יכול לעשות מה שבא לי בחיים של הילדים שלי. אני נציג של אלוהים ואני צריך לעשות את הרצון של אלוהים בחיים שלהם!
אתם יודעים מה זה אומר? שכשאנחנו מחנכים את הילדים שלנו, הדרך שבה אנחנו נעשה זאת תשליך על איך שילדינו רואים את אלוהים. אם אני אומר שאני מאמין באלוהים ואני הנציג שלו, ואז אני מצליף בילד שלי עם חגורה וצועק עליו בקולי קולות, זה משפיע על איך שהוא רואה את אלוהים. הילד יכול להסתכל ולהגיד: אם ככה נראה אלוהים, אני לא רוצה אותו. איזה משקל עצום יש לנו על הכתפיים כאשר אנחנו נושאים את תפקיד הנציג של אלוהים בחיי הילדים שלנו. זה נכון שבסופו של דבר כל אדם יישא באחריות מלאה באופן אישי על החטאים שלו ועל הבחירה ללכת אחרי ישוע או לא ללכת אחרי ישוע, אבל מי מאיתנו רוצה להיות גורם תורם לכך שהילדים שלנו יבחרו למרוד באלוהים?
מצד שני, יש לנו הזדמנות כל כך נפלאה לאהוב את הילדים שלנו כמו שאלוהים אוהב אותנו: ללמד אותם מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, לספר להם על האלוהים המדהים שיש לנו, שברא אותנו ואוהב אותנו, להראות להם שיש דרך חיים הנותנת כבוד לאלוהים וגם מברכת אותנו וממלאת אותנו בשמחה ובשלום.
- יכול להיות שחלק מכם עד עכשיו שומעים ולא בדיוק מעודדים מהעניין. מה הסיכוי שאני אייצג את אלוהים בצורה נאמנה? אני כבר עושה עבודה גרועה! הילדים שלי כבר גדולים מדי ופיספסתי את הרכבת לחינוך טוב ונכון… עשיתי כל טעות אפשרית בהורות שלי.
אז אני רוצה לעודד אתכם בעזרת עיקרון וכלי שאלוהים נתן לנו, והוא אולי מהחשובים ביותר – הסליחה.
בתור הורים לא רק שיש לנו את החובה לבקש סליחה מהילדים שלנו, יש לנו גם את הזכות לבקש סליחה. מתי ה’ 24-21, משלי כ”ח 13!
- “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים ’לֹא תִּרְצַח‘, וְ’כָל רוֹצֵחַ יְחֻיַּב לְדִין‘. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַכּוֹעֵס עַל אָחִיו יְחֻיַּב לְדִין; הָאוֹמֵר לְאָחִיו ’רֵיק‘ יְחֻיַּב לְמִשְׁפַּט הַסַּנְהֶדְרִין; וְהָאוֹמֵר ’אֱוִיל‘ דִּינוֹ אֵשׁ גֵּיהִנּוֹם. לָכֵן אִם תָּבִיא אֶת קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזָּכֵר כִּי לְאָחִיךָ דָּבָר נֶגְדְּךָ, עֲזֹב אֶת קָרְבָּנְךָ שָׁם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ תְּחִלָּה לְהִתְרַצּוֹת לְאָחִיךָ וְאַחַר כָּךְ בּוֹא וְהַקְרֵב אֶת קָרְבָּנְךָ.” מתי ה’ 24-21. ראו גם משלי כ”ח 13.
- “מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.” משלי כ”ח 13׃
יש הרבה הורים שאוחזים בגישה, או שאולי אפילו נוהגים כך כי זה מה שהם ראו וכך הם גדלו – שהורים לא מבקשים סליחה מהילדים. כך לכאורה הילדים לומדים לכבד את ההורים. אם ההורים מבקשים סליחה זה סימן לחולשה, והילד חס וחלילה יראה שההורה שלו לא מושלם.
אין דבר רחוק יותר מהאמת של אלוהים. דבר אלוהים דורש מאיתנו לבקש סליחה אחד מהשני כאשר אנחנו פוגעים אחד בשני, ועלינו לסלוח אחד לשני כפי שהמשיח סלח לנו! יש לנו את האפשרות לייצג את אלוהים נאמנה כאשר אנחנו מבקשים סליחה מהילדים שלנו!
זה לא אומר שאני יכול לעשות מה שבא לי, ואז לבקש סליחה כאילו זה טישו משומש. הילדים שלנו ישימו לב מהר מאוד, אם אנחנו מבקשים סליחה אבל לא באמת משתנים.
אבל זה אומר שיש לנו הזדמנות להראות להם דוגמה אישית של ענווה, שינוי, וסליחה הלכה למעשה. יש לנו הזדמנות לבשר להם, כי זוהי מהות הבשורה!
איזה חסד גדול עשה איתנו אלוהים בכך שסלח לנו על חטאינו, וסלל לנו את הדרך, ונתן לנו את הכלים לבקש סליחה ולסלוח כמו שהוא סלח לנו.
סיכום:
- המטרה שלנו בחיים היא לחיות עבור האדון ולתת לו כבוד בכל דבר בחיים שלנו. האם אני חי עבור האדון? איך נראה הקשר שלי עם האדון?
- הורות טובה מבוססת על נישואים תקינים. איך נראים חיי הנישואים שלי? איזו דוגמה אנחנו נותנים לילדים?
- מטרת ההורות היא לדאוג לצרכים הפיזיים ולתלמד, להכווין אל הבשורה. האם זה תואם את המטרה שלנו?
- הורים הם שגרירים, והילדים לא שייכים לנו. האם אנחנו מייצגים את אלוהים בצורה נאמנה?
- בקשו סליחה וסִלחו. הורים, אם לא ביקשתם סליחה מהילדים שלכם – עשו זאת היום.