כתבתם על לוח ליבך

לפניך חידון תנ”ך קצר:

1. כמה ספרים יש בכתבי הקודש?
2. מהם עשרת הדיברות?
3. מהי הפטרה וכיצד היא נוצרה?
4. מהן האיגרות הכלליות ומי כתב אותן?
5. צטט שלוש נבואות מהתנ”ך על המשיח?
6. כיצד ומתי חגג שלמה את חנוכת בית המקדש?
7. היכן היה יוחנן כשכתב את ספר ההתגלות?
8. מי היה המלך הראשון של ישראל, ומדוע בחר ה’ להפסיק את השושלת שלו?
9. מי היה אונסימוס ומה קרה לו?
10. צטט את משלי ל 4.

נו, איך הלך לך? כמה תשובות ידעת? כיצד ידעת את התשובות? למדת את דבר ה’ ומתוך כך ידעת את התשובות, נכון?

מה זכור לך מלימוד דבר ה’ כשהיית? האם לימדו אותך את דבר ה’? קראו לך סיפורים מדבר ה’? או אולי לא התוודעת לדבר ה’ עד גיל מבוגר?

מדוע דבר ה’ כל כך חשוב?

מדוע דבר ה’ הוא כל כך חשוב? מדוע הוא חייב להיות חלק גדול מהחיים שלנו? בדבר ה’ אלוהים מלמד אותנו על עצמו: על האישיות שלו, על תוכנית הישועה שלו עבורנו בני האדם; הוא מדבר על הקשר שלו איתנו. דרך דברו אלוהים מדבר אלינו. בנוסף, אלוהים מלמד אותנו בדבר אדוני מהם הסטנדרטים שלו: כיצד לשמור על הקשר שלנו איתו, כיצד לנהוג בין אדם לחברו, הדרך להעמיק את הקשר עם אלוהים, מה דעתו לגבי עבודת אלילים וכו’.

אם כך, כיצד נכיר אותו טוב יותר ונחיה למענו אם לא נכיר את דרכיו? אם לא נלמד את דברו?

מה מצב ההתמצאות שלך בדבר ה’?

האם אתה צריך להשתמש בתוכן העניינים כדי למצוא את אחד הספרים בו? האם אתה מתקשה למצוא את הפרק מפני שהוא כתוב באותיות ולא במספרים? כשאתה מחפש פסוק מסוים או סיפור על אודות אדם מסוים בדבר ה’, האם תוכל למצוא את המקום בקלות יחסית? או שאתה צריך לפנות לאינטרנט או לקונקורדנציה לעזרה בחיפוש, או אולי אתה בכלל מתייאש ועוזב את החיפוש? עניינים אלה נשמעים טכניים לחלוטין, אך אתה משמש מנחה לתלמידיך (או לילדיך) וחשוב מאוד להכיר [את מי?] היטב את הכתובים כדי למלא את תפקידך.

אחת המטרות שלנו כשאנו מלמדים את ילדינו להכיר את דבר ה’ ולציית לו, היא לתת להם את הכלים הנחוצים כדי להיות עצמאיים בשימוש בו. כך, ביום שאיננו נמצאים לידם, הם לא ילכו לאיבוד אלא יוכלו לקרוא ולהתמצא בו ללא קושי רב. כך גם לא יתייאשו מהמאמץ לקחת זמן עם האדון ומההתמודדות עם נושאים שונים הקשורים בדבר ה’, כמו: סדר הספרים בכתבי הקודש, גימטרייה, תורה, נביאים, כתובים, ברית חדשה, ספרים היסטוריים, איגרות, נבואה וכד’; התוכן הכללי של כל ספר וכד’.

הערות ורעיונות בנוגע ללימוד דבר ה’ לילדים בגילאים שונים:

1. גילאי גן: כשאתה עוזר לילדים בגיל הגן ללמוד פסוק, אמור גם את מראה המקום שלו. הילדים לא חייבים ללמוד את מראה המקום בעל פה, אבל הם חייבים לשמוע אותו כדי שיידעו שיש ספר כזה בכתבי הקודש. וכך, כשבבוא היום ילמדו את שמות הספרים בכתבי הקודש הם יזהו את הספרים והפסוקים.
2. כיתה א: בכיתה א’, כשהילדים מתחילים ללמוד לקרוא, חשוב לעזור להם ללמוד את סדר הספרים בתנ”ך. את הסימנים המופיעים בו (פ, ס, פפפ וכד’) מומלץ ללמד רק לאחר שביססו את יכולת הקריאה שלהם.
3. לימוד פסוקים בעל פה: אל תפחדו מהשפה הקשה, יישמו על הלוח פירושי מילים, הילדים יקלטו את הפירושים די מהר והדבר יקל עליהם בקריאה האישית בבית.
4. כיתה א: כבר מכיתה א’ הילדים מסוגלים לומר פסוק בעל פה כולל מראה המקום. כל דבר שתדרוש מהילדים (בטווח הסביר ליכולתם) – הם ייתנו לך.
5. סדר הספרים בכתבי הקודש: תלה בכיתה כרזה שעליה מופיע סדר הספרים בכתבי הקודש. אם תוכל תן להם גם לקחת כרזה כזאת הביתה, כדי שתהיה לנגד עיניהם כל הזמן. דבר זה יעזור להם להתמצא בדבר ה’ ולהכיר את השמות של הספרים טוב יותר.
6. סדר הספרים בכתבי הקודש: אל תיתן לילדים למצוא את המקום שבו אתם לומדים בעזרת תוכן העניינים. דבר זה ימנע מהם להכיר את סדר הספרים בתנ”ך. הספרים בכתבי הקודש כתובים בסדר מסוים, על פי כרונולוגיה או על פי נושא הספר. ידיעת המיקום של הספר בקאנון תעזור גם להכיר ולהבין את תוכנו.
7. לימוד פסוקים בעל פה: עימדו על כך שהילדים ילמדו פסוקים בעל פה. אנו יודעים כמה כוח יש ללמידת דבר ה’ בעל פה, כך שאפשר לשלוף אותו כשכתבי הקודש אינם בנמצא וצריך להסביר דבר מה לאדם אחר, או כשהשטן מפתה אותנו אך אנו יודעים בדיוק מה כתוב ויכולים להתנגד לפיתוי.
8. סדר הספרים בכתבי הקודש: אם המורים אינם מתמצאים בדבר ה’ מומלץ שיישבו גם הם, אולי אפילו יחד, וילמדו להתמצא בו (ישנה סידרת לימוד הנקראת ‘התמצאות בדבר ה” שמוקדשת לעניין הזה.

תשובות לחידון התנ”ך למעלה

[1] על פי המסורת היהודית, 39 על פי המסורת הנוצרית. [2] באנוכי ה’ אלוהיך, לא תשתחווה לפסלים, לא תישא את שם ה’ לשווא, שמור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אימך, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד (שמות כ). [3] הפטרה היא קטע מספרי הנביאים או מספרי הכתובים שקוראים ביחד עם פרשת השבוע. כאשר היוונים אסרו על קריאת התורה, בחרו המנהיגים הרוחניים של העם קטעים מקבילים לפרשת השבוע בנביאים או בכתובים, ואותם קראו במקום. [4] אל העברים (לא ידוע מי כתב, אולם ההצעות השכיחות הן פולוס ובר נבא), איגרת יעקב (יעקב), הראשונה והשנייה לפטרוס (פטרוס), הראשונה, השנייה והשלישית ליוחנן (יוחנן), איגרת יהודה (יהודה). [5] ישנן…XXX נבואות. בינהן:…….. [6] אנשים הגיעו מכל רחבי הארץ לחנוכת בית המקדש בירושלים. החגיגה הייתה בסוכות למשך שבוע. מלכים א ח [7] באי פטמוס. ההתגלות א 9. [8] שאול, נדחה בגלל אי ציות לאלוהים. שמואל א טו 35. [9] העבד של פילימון שברח עם הרבה כסף, פגש את שאול השליח, בא לאמונה ונשלח על ידי שאול בחזרה לביתו של פילימון. איגרת שאול אל פילימון. [10] “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע.”